אסותא מרכזים רפואיים בע"מ נ' חפצדי

החלטה

המבקש הגיש התנגדות לביצוע תובענה לסכום כסף קצוב.

המבקש נחקר על תצהירו, והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

המבקש טוען כי אינו חב בתשלום עבור טיפול שעבר אצל המשיבה, שכן הטיפול נעשה עבור צד שלישי הגברת שלווה שחר, שהיתה בשנת 2004 ידידתו, וכי הגברת הנ"ל מסרה שיק במשרדי המשיבה להסדרת עלות הטיפול.

לטענת המבקש רק לאחר שש שנים מיום הטיפול הובא לידיעתו לראשונה כי השיק שנמסר על ידי הגברת שלווה כתשלום עבור הטיפול , לא כובד מחוסר כיסוי.

לטענת המבקש על פי הסכם שהיה לו עם הגברת שחר שלווה, עלות הטיפול היתה צריכה לה יות משולמת על ידי הגברת שחר.

לטענת המבקש המשיבה השתהתה בגביית החוב ובפנייתה אליו שאם היתה נעשית פנייה בסמוך לאי כיבוד השיק, היה ביכולתו להסדיר את הדבר באמצעות הגברת שחר, בעת שהיה לו קשר איתה.

לטענת המבקש טופס התחייבות נחתם על ידו בעת ששכב על מיטת האשפוז לפני ההרדמה שהיה במצב פיזי ונפשי לחוץ, ועל כן אין לטופס זה תוקף משפטי מחייב.

כמו כן טוען המבקש כי לנוכח העובדה כי לא נשלחו מכתבי התראה בסמוך לאי ביצוע התשלום, אין לחייב את המבקש בהפרשי הצמדה וריבית.

עוד מבקש המבקש להעביר את הדיון לבית משפט השלום בירושלים מחמת חוסר סמכות מקומית.

לאחר שעיינתי בבקשת ההתנגדות ובכתב התביעה ושמעתי סיכומי הצדדים לרבות החקירה של המבקש, אני מורה כדלקמן.

אשר לטענת חוסר סמכות מקומית אין בידי לקבלה שכן מדובר בתביעה בסכום כסף קצוב, על פי תקנה 109 ט לתקנות ההוצל"פ, קונה בית המשפט הסמוך ללשכת הוצל"פ בו מוגשת ההתנגדות, את הסמכות המקומית , ומשעה שהוגשה ההתנגדות על ידי המבקש בלשכת הוצל"פ בת"א קנה בית משפט זה סמכותו, ולא ניתן לעתור להעברת הדיון לבית משפט אחר.

המבקש מאשר בבקשתו כי קיבל אצל המשיבה טיפול רפואי, אולם לטענתו אינו חב בתשלום עבור טיפול זה, שכן התשלום היה אמור להיות מוסדר על ידי הגברת שלווה שחר, אשר לטענתו מסרה שיק כתשלום עבור הטיפול.

לכתב התביעה צורף נספח א' טופס קבלת חולה שהינו במהותו טופס התחיבות לתשלום למשיבה עבור הטיפול שניתן בהתאם לתעריף מקובל בבית החולים.

המבקש הודה בחקירתו כי הינו חתום טופס התחיבות נספח א לכתב התביעה, המבקש טוען כי חתם על טופס זה שהוא ריק ובלא שהיה עליו מודבקת מדבקה המציינת את פריטיו וזהות הרופא כפי שנמצא טופס זה שצורף כנספח א לכתב התביעה.

מבלי להדרש לעצם הטענה גופה האם המדבקה המופיעה ברישא לטופס ההתחיבות היתה מודבקת בעת שחתם המבקש על טופס זה, אזי שהמבקש באשרו את חתימתו על הטופס, אישר למעשה כי חתם על הטופס והתחייב בתשלום עבור הטיפול כפי המפורט בטופס זה.

טענת המבקש כי לא מולאו בטופס פרטים נוספים נעדרת כל נפקות שכן הפרטים הנוספים המופעים תחת חתימתו של המבקש, נוגעים לזהות אפוטרופוס במקרה זה לא מדובר בקטין או בפסול דין , כך שלא נדרש היה למלא חלק זה של הטופס.

המבקש מוסיף וטוען כי חתם על טופס התחיבות הנ"ל בעת שהיה במצב של לחץ נשפי ופיזי טרם כניסתו לחדר ניתוח בעת ששכב במיטת האשפוז.

המבקש לא פירט כפי שנדרש היה לעשות באשר לפרטים העובדתיים מהם ניתן ללמוד כי היה נתון בלחץ נפשי ו/או פיזי כאלה אשר שללו ממנו את האפשרות להבין מהות המסמך עליו נדרש לחתום ו/או שללו ממנו את האפשרות להמנע מחתימה על מסמך שכזה.

המבקש לא טען כי לא הבין מהותו של טופס התחיבות או כי נמנעה ממנו האפשרות בפועל למהמנע מלחתום על טופס זה, ועל כן טענתו של המבקש בעניין זה הינה הגנת בדים, שאין לקבלה.